אנחנו משפחה בת שלושה אנשים. אבא שלי היה אחד כזה שמכבד ומעריץ את אמא מאוד. הוא אדם נדיב מאוד אליי, כמו כל אבא אחר. חיינו כמו משפחה מלוכה, כי לאבא שלי הייתה הכנסה טובה והוא אף פעם לא נתן לאמא לעבוד. "החיים אף פעם לא נשארים אותו הדבר", אני חושב שזה ציטוט נהדר. כל האושר שלנו התנפץ כשאבא שלי קיבל שבץ ונפטר. אנשים שקרובים אלינו נעלמו כמו רוח נושבת במהירות. כל יום נפתח במספר בעיות בלתי פתירות ומסתיים כאילו כן, החזקנו מעמד באותו יום. נהגתי לראות את אמא מלאת ייסורים ומחפשת מישהו לספר לו על הקשיים שלה.

אחר צהריים יפה אחד, חבר של אמא הגיע לביתנו. אחרי חודשים רבים, זו הפעם הראשונה ששנינו אכלנו ארוחת צהריים טובה. כרעה על ברכיה והתנצלה על כל מה שאמרה בעבר. הדודה הייתה כל כך מגניבה, לקחה את אמא קרוב אליה. ראדה, "עברתי את כל זה בחיי, אנשים סביבי לא הבינו למה הפכתי ככה. הכל קשור לחיים שלי, לא הייתה לי ברירה אחרת אז המשכתי. אני לא כאן כדי לצחוק על המצב שלך, אלא אהיה אדם שיקשיב". אמא בכתה כמה דקות. אחר כך הדודה נתנה לאמא קצת כסף, שאמא סירבה לקחת אבל היא הכריחה אותה לשמור. באותו לילה, בזמן שישנתי, אמרתי לאמא שלי שהרגשתי משהו כמו שאבא היה מרגיש אחרי ארוחות שלמות. אמא שלי ישבה לידי, היא נשארה אותו דבר עד למחרת בבוקר. כששאלתי אותה למה היא לא ישנה, ​​היא פשוט חיבקה אותי וחיבקה אותי ענקית.

בסביבות השעה 19:00 בלילה, אמא שלי לבשה סארי לבן שמנת כאילו אנחנו הולכים לאיזשהו אירוע ליד דירות דיסקרטיות. הייתי קצת נרגש ושאלתי אותה "אמא, לאן אנחנו הולכים?" היא אמרה "לא בהטה". תוך כ-15 דקות, הבחור שנסע איתנו הגיע עם מצלמות. הוא בירך את אמא, פתח את שערה, משך את הסארי שלה נמוך יותר וקיפל אותה על הכתפיים וחשף את טבורה לחלוטין. הוא אמר "קשה להאמין שאת אמא לילד". הוא צילם כמה תמונות סקסיות וזנותיות. "הכל גמור". למחרת, הוא הגיע אלי בהתרגשות ואמר "רדאג'י, קיבלת תגובות ענקיות כמו שציפיתי. אם את בסדר עם זה, יש לך הצעה גדולה". פניה של אמא שלי זהרו מהתרגשות, וגם אז נרתעו מפחד. היא אמרה בקול נמוך "…מה זה?". זו שהכרתי רוצה להתחייב אבל לא לבד. אמא שלי בהתה בשקט. ידעתי את כל הדברים שרצים לך בראש, "הוא בקושי אומר כן לאף אחד, אם הוא אומר זה אומר שהוא לעולם לא ייתן לחיים שלך לחזור להיות כמו החודשים האחרונים". אמא שלי חיכתה כמה דקות והנהנה בראשה.

באותו ערב צפיתי בטלוויזיה בזמן שאימי התכוננה, כמו יום קודם לכן. שמענו מישהו דופק על הדלת שלנו. אימי ביקשה לפתוח. כשפתחתי, הדוד חזר עם קופסת יינות בידו. הוא שוב ושוב הביא אוכל ושתייה לחדר שלנו. תוך מספר דקות, אחד אחרי השני, כשמונה חברים עטופים בבורקה נכנסו לחדר שלנו. אחרי שהדוד עזב, אחד מהם נעל את הדלת הראשית ובדק אותה כמה פעמים. ידה של האדם הזה לא נראתה כמו של אישה, אלא כגבר. בינתיים, כולם התחילו להסיר את הבורקה שלהם. אלה היו גברים שהגיעו מחופשים לנשים. כולם בסוף שנות ה-40, אני זוכר שראיתי תמונות של כמה גברים על שלטים שהיו מוצגים לאורך כל הכבישים בזמן שהגענו לבית החדש שלנו. הם לבושים בקורטות לבנות טהורות. הלכתי מאחורי אימי והצצתי לאט. כדי להזכיר להם (סודהקר, ראמאראו, נארסינג, סומן, ראמי, סמפאט, פרבקר, סאתיש).

אמא שלי עמדה איתנה אבל הידיים קצת רועדות. דוד סומן סימן לי להתקדם. הוא נתן לי ממתקים. דוד רמי אחז בידה הרועדת של אמא. רמראו, שעמד מול אמא, אמר "יקירתי, תמלא לנו כוסות יין". אמא מזגה את כל הכוסות. אחר כך כולם התיישבו, היא ישבה ממש ליד סומן. כשהם התחילו לדבר על כל כך הרבה דברים שהרגשתי משעממים. עם קופסת הממתקים ביד, ישבתי על כיסא בצד השני לגמרי מאחוריהם והייתי עסוקה בצפייה בסרט מעניין. לא ממש התעניינתי במה הם דיברו לזמן מה. כשהקופסה בידי סיימה, לקחתי קופסה נוספת, ואז הסתובבתי. זה היה די מפתיע ומזעזע לראות את זה. הדודים האלה ישבו די קרוב אחד לשני כשאמא ישבה על שרפרף מרופד. רגליה היו באוויר, פרבקר וסאטיש מלקקים אותן בזמן שרמראו מלקק את הכוס שלה. גם סומן וגם נארסינג מוצצים את הציצים שלה, דוד רמי מנשק אותה בעוד שני האחרים מסביב לטבורה. הם שותים לגימות יין ועובדים סביבה בתורות. אמא שלי הייתה מרותקת אליהם מאוד. פשוט בהיתי בהם.

הם לא יכלו לחכות יותר, הקיפו אותה והפשיטו אותה לגמרי. אפילו הורידו להם את התחתונים. לא היה לה אכפת מנוכחותי, הניחה את ידיה על איבר מינו הזקוף, עשתה עיסוי עדין ומצצה אחד אחרי השני. הגברים האלה מדגדגים את שדיה. היא עלתה למיטה ונשארה בתנוחת כלבלב. דוד סומאן נכנס באיטיות. אמא נאנחת באיטיות "עבא… אאא… אא… עבא… האאאא… האאאאאאא". הם התחלפו מעליה ודפקו אותה בחוסר שקט. בזמן שאכלתי עד מלאת בטן, נרדמתי וצפיתי בהם. בסביבות השעה 4 לפנות בוקר, פתאום התעוררתי. הם כבר התלבשו יפה. הם נישקו אותה על השפתיים ועל המצח בשבילי. הם שמו קצת כסף בחולצה שלה. אמא אמרה להם, "הוא כבר נתן לי". דוד סומאן עם פרצוף צחוק, "זו מתנה קטנה חוץ מתשלום". דוד סודאקר נישק אותי שוב, נתן קצת כסף ואמר "תודה שבחרתם בי בהתחלה". ואז כולם לבשו את הבורקה והלכו.